מיטץ' סוליימנוב מתארח אצל נבסטושקה

מיטץ' סוליימנוב המתארח אצל נבסטושקה, נושא בתואר "מעצב-מומחה", זכה לא פעם בתחרויות בישראל ובחו"ל, נושא תארים ופרסים, בוגר אקדמיות גבוהות לאומנות התספורת, מדריך תואר שני, אורח מכובד בתערוכות בינלאומיות, מנהל אומנותי של סלון " Leon & Mitch ", מדריך קריאטיבי של Sebastian בישראל, משתתף במישרין במופע "עולם היופי", ב-2001 זכה בתחרות בקטגוריה "קולקציה בלתי רגילה הטובה ביותר של השנה" (קרמל, מוסקווה), אלוף מוחלט של ישראל בקטגוריות "אבנגרד של הערב" ו"קריאטיב של הסלון".

ילנה: - כעת אתה מומחה מקובל ומכובד, מפורסם ומבוקש. איך בעצם הכל התחיל? איך התנהל תהליך היעשותך .מומחה ואיך העסק שלך התפתח?

מיטץ': - הדרך לפסגות של אומנות התספורת, להצלחה ולבניית המומחיות לא קלה כלל. אלה הם לילות בלי שינה הלא נראים לאף אחד ולא מוערכים ע"י אף אחד, ימים ושנים של עבודה עצומה. רק בן אדם שבאמת אוהב את המקצוע הזה יכול לסבול את כל המבחנים וקשיים ולא לוותר.

הגמול היחיד בשבילנו זהו פנים מאושרות של לקוחותינו וחיוכיהם, זה מה שבאמת מניע אותנו ליצור כל פעם מחדש, להפליא ולחיות דרך מחשבה על העבודה.

הכל התחיל בכיתה י' כאשר עמדתי בפני בעיה של בחירת המקצוע... החלום שלי באותו זמן – להיות טבח – נכשל ואז הגעתי לכיתת ספרים. ופתאום התחלתי להצליח יותר טוב ויותר מהר מאשר כל השאר... ככל הנראה התעוררו בי הגנים המשפחתיים. אבי – ספר וסבי גם, אבל אני אף פעם לא הרגשתי עניין ומשיכה לזה.

את ניסיוני רכשתי בבתי אבות... הייתי מגיע לשם ומספר קשישים נכים ועושה הכל כדי איכשהו לרכוש ניסיון. לאחר מכן, למזלי, בחרו בי בבית הספר כתלמיד הטוב ביותר להציג את בית הספר, את הדור הצעיר של ספרים ואת המדינה בתחרות בינלאומית בתל אביב.

זאת הייתה הזכייה הראשונה שלי! מכאן הכל התחיל... עיתונים, רדיו – פתאום הייתה לי מוטיבציה, מהש לא היה קודם לכן .

הייתי בן 17 וכבר הייתי מארגן תצוגות – תיאטרון של ספרות... איך שזה היה נראה לי אז – זה היה השיא, אבל עכשיו אני מסתכל על זה עם חיוך ומבין את התלמידים שלי עם הרעיונות שלהם.

הייתי מקבל כל עבודה כדי שאיכשהו אוכל להרוויח ולקנות מסרק חדש או פריט אחר כלשהו או קלטת וידאו יקרה עם עבודות של ספרים מפורסמים. אני בא ממשפחה לא עשירה, ולכן תמיד נאלצתי ללכת בדרך הקשה.

כלספר מתחיל היה לי רעב מקצועי. רציתי לדעת לעשות הכל!

בצבא שירתתי כספר והספקתי להיות הספר הראשי של הקצין. לאחר השחרור התקבלתי לעבודה בסלון מפורסם: 3 שנים עבדתי קשה 14 - 16 שעות ביום תמורת משכורת זעומה. הכל על מנת לראות וללמוד משהו חדש. לאט - לאט מ"עובד ניקיון" הפכתי להיות מומחה וגם אז המשכתי ללמוד ולהשתפר.

לאחר מכן היה ברלין ואקדמיה הגבוהה " dolores ". באותו זמן לאבי היה סלון קטן אך די מתקדם וידוע בישראל. בראשון לציון זה היה הסלון הראשון של דוברי רוסית. לראשונה אני ואבי מחליטים להתייחד ולעבוד ביחד ופותחים סלון גדול ושמו " "LEON & MITCH .

לאחר מכן היו זכיות רבות בתחרויות, הפכנו להיות אלופי ישראל. המשכנו להשתפר ולהתקדם. הסלון שלנו שגשג. הזמינו אותנו לפרויקטים של אופנה למיניהם, תצוגות וכו'. ערכנו קורסים והשתלמויות. פתחנו אינטרנט פרויקט www.tisporet.com ופיתחנו שיטת עבודה "מצב רוח של השיער". ובזה אני לא מסתפק!

ילנה: - האם אתה משתף פעולה עם ספרים אחרים? אם כן, אז עם מי הזדמן לך להיפגש, לעבוד וללמוד ממנו?

מיטץ': - בעבודה יצא לי לפגוש אנשים מוכשרים ובעלי עסקים רבים. אני מאוד נהנה מעבודות של ספרים-מומחים רוסיים ובריטיים – תמיד יש מה ללמוד מהם! וכמובן אי-אפשר שלא לדבר על ספרים ישראלים. אלה אנשים מאוד זריזים ותופסים הכל בקלות! למרות חוסר בתי ספר חזקים בארץ, קיים קריאטיב מוחלט בעבודה בלי בהירות הפעולה ומה שחשוב לציין – ספרים מוכשרים ואוניברסאליים שיודעים לעשות הכל על כל סוגי השיער ולהתגבר על כל בעיה בעבודה.

ילנה: - עם מי מהמומחים המודרניים של אומנות הספרות אתה הכי מזדהה? מי מהמומחים מחו"ל מושך את תשומת לבך באופן קבוע?עבודות של מי מעניינות אותך?

מיטץ': - נכון להיום איני מוצא ספרים מפורסמים שאיתם הייתי מזדהה. אולי כיוון שקיים הבדל בין טרנדים וכיווני אופנה, עבודות של תצוגות וסלונים – עבודות מסחריות! אני מאוד אוהב עבודות של חברות: "וידאל ססון", "טוני&גיי", טרוור סורבייה", "לנגוארס",ואחרים שעבודותיהם מתפרסמים לעיתים קרובות בעיתונים: "חיירס", "דולורס", "יו פרופשיונל" ו"אסטטיקה".

ילנה: - אם זה לא סוד, האם יש לך חלום שהיית רוצה להגשים? ומהן התוכניות שלך לעתיד?

מיטץ': - יש לי הרבה תוכניות וכולן גרנדיוזיות! אני לא אספר עליהן, אבל אגיד שזה קשור לרוסיה, קנדה, אוסטרליה ואמריקה! אני אמשיך לעבוד קשה, ליצור, ללמוד וללמד! ואם אצליח למצוא חסות, רוצה להקים איגוד או עמותת ספרים בישראל, כיוון שאין לנו כזאת ואף אחד לא מעודד ולא מייצג אותנו.

החלום שלי הוא לייצג את ישראל באליפות העולם, אבל, לצערי, זה עדיין בגדר חלום עקב חוסר חסות.

לסיום אני רוצה להודות לחבריין:
צלם לאון סוקולצקי – "ל.ס.פ. סטודיו",
מאפר פליקס שטיין,
מעצב אופנה לנה – "סטודי "atelier,
סוכנות הדוגמנות והפרסום "אם סטודיו",
צוות ארט-פשן שלנו " in style "

ילנה: תודה רבה מיטץ' שהסכמת להתראיין לגליון האינטרנט שלנו. אני רוצה לאחל לך הצלחה ומזל ושכל התוכניות, שדיברת עליהן, יתממשו. שנוכל לשמוח בישבילך על הצלחתך ולראות את העבודות החדשות שלך על דפי העיתון שלנו! שוב תודה רבה!